רש"ש על סנהדרין צ״ג א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין צ״ב ע״ב רש"ש על סנהדרין צ״ג ע״ב »

1 סנהדרין פתח ↗

כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה״. וְאֵין ״הֲדַסִּים״ אֶלָּא צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה״. וְאֵין ״מְצוּלָה״ אֶלָּא בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ״. מִיָּד, מְלֵאִים רוֹגֶז נַעֲשִׂים שְׂרוּקִּים, וַאֲדוּמִּים נַעֲשׂוּ לְבָנִים. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ סוּסְיָא חִיוָּרָא מְעַלֵּי לְחֶלְמָא.

2 סנהדרין פתח ↗

וְדָנִיֵּאל לְהֵיכָן אֲזַל? אֲמַר רַב: לְמִיכְרֵא נַהֲרָא רַבָּא בִּטְבֶרְיָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְאֵתוֹיֵי בִּיזְרָא דְאַסְפַּסְתָּא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְאֵתוֹיֵי חֲזִירֵי דַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. אִינִי? וְהָתַנְיָא: תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא אָמַר, אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצֵא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁאֵין חוֹתְכִין הָאֵם שֶׁלָּהּ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵּלֵד! זוּטְרֵי אַיְיתִי בְּלָא דַּעְתַּיְיהוּ.

3 סנהדרין פתח ↗

״כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְגוֹ׳״. וּכְתִיב: ״וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂימְךָ ה׳ כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָאב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ״. ״אֲשֶׁר שְׂרָפָם״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״אֲשֶׁר קָלָם״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאָן כִּקְלָיוֹת.

1 גמרא אר"פ ש"מ סוסיא חיורא כו'. עי' פירש"י. ובפשוטו משמע דאדסליק מיניה קאי מדנעשו לבנים שהוא סימן להנחת רוגז:

2 שם זוטרי אייתי בלא דעתייהו. עי' פירש"י. ובפשוטו נל"פ דכיון דזוטרי הוו היה יכול להסתירם שלא יראום:

3 שם הנבאים לכם בשמי שקר. כצ"ל:

« רש"ש על סנהדרין צ״ב ע״ב רש"ש על סנהדרין צ״ג ע״ב »